רשומות ליל הנצח (חלק 5): מסע אל העבר

ליל הנצח היא מערכת ואנור שבועית הנערכת בכתיבה בצ'אט, בהנחיית אביב מנוח ובהשתתפות ארבעה שחקנים. המערכה עוקבת אחר מעלילי מהגרים מהיבשת במזרחית שהגיעו לצפון במטרה להתחיל את חייהם מחדש, ומסתבכים במזימות ומאבקי הכוח בנמל האורקי פולהארפן. מפגשים 1-6; מפגשים 7-8; מפגשים 9-10; מפגשים 11-12. החלק הנוכחי מספר על מפגשים 13-14.

לואי פיצח את חידת הפסלים, המנגנון שפתח את צידו החיצוני של המעבר אל עמק הלחישות. החבורה וחברי המשלחת עשו את דרכם אל תוך המעבר החשוך. כשקיילי הטילה לחש אור, התרכובת ממנה עשויים הגילופים בקירות הגיבו לכוח הקסם כפי שקרה בלילה הקודם, נדלקים בזוהר ומאירים את המסדרון כולו, עם מדרגות היורדות מטה אל האפלה הלא-נודעת.

בזמן שהמשלחת מתארגנת לנוע לעומק המעבר, ליי הנצה מבחינה שמשהו לא קשורה, ואכן רגעים לאחר מכן סיירים מדווחים על כוח גדול שנע במהירות שאינה טבעית לעברם. לואי וקיילי מזדרזים לנסות למצוא את המנגנון שיסגור את הדלת מהצד הזה, בזמן שאנשי המשלחת מארגנים מערך הגנתי. כמה דקות עוברות, וכוח החלוץ של האויבים נראה באופק- אלו ארורים. הם מתחילים לראות קליעים לעבר המשלחת ומספר מהם אף מגיעים לקרב פנים אל פנים.

בלחץ הזמן, לואי מנסה בבת אחת כל צירוף שעולה על דעתו בפאנל של אותיות המגולפות בקיר. הדלת אכן מתחילה להיסגר, אך הלחיצות גם גרמו לגילופים הזוהרים לאורך הקירות להיכבות, וכל אנשי המשלחת והחבורה נוטרים באפלה. מספר ארורים מצליחים לעבור את הדלת לפני שהיא עולה מספיק כדי להוות מכשול, ומתקיפים. הם כמעט ונבלעים באפלה שמסביב.

בלדין מזנק מיד אל התגרה, בו בעת שיילי מטילה לחש חדש שלא השתמשה בו בעבר- כדור אש. הלהבות משוגרות למרכז התגרה, והפיצוץ הירוק מעיף את היצורים לכל עבר, הורג אותם מיד. הוא גם תופס את בלדין, שסובל מפציעות בעצמו.

כולם מתחילים לרדת במורד המדרגות, לאחר שאספו את גופות הארורים וחפציהם. לאורך קירות המעבר, החבורה מגלה פסיפס מורכב המתאר את האנשים שבנו את המבנים הללו- גבוהים, בעלי מאפיינים חדים ובולטים, שיער שופע ועור מבריק בצבעים מתכתיים. הם נלחמו בצבאות אדירים של מפלצות, מובלים בידי דרקונים. קרב אחר קרב הם נלחמו, נסוגים עוד ועוד. בשלבים האחרונים של הפסיפס, הוא מתאר את בניית מתחם נסתר ובתוכו שלל ועושר רב, כולל חפצי מתכת הדומים לאלו שהחבורה נתקלה בהם בעבר- הכדור, התיבה והטבעת- ובסוף הפסיפס, דלת שמובילה לצד השני של המעבר.

לואי בוחן את הדלת, ומגלה גומה עגולה בצידה. קיילי מקשר בין הדברים ומשתמשת בכדור המתכת, שנכנס בצורה מושלמת לתוך הגומה ופותח את הדלת. רגע לפני היצירה מהמעבר, לואי נתקל בערמת עצמות. לאחר בחינה קלה, החבורה מסיקה שאלו היו חלק מחברי המשלחת שהגיע למקום קודם לכן וכתבה את היומן שהוביל אותם לכן. ככל הנראה, סופו של היומן, המתאר את הכספת המכילה אוצרות יקרים מפז, היה תיאור של הפסיפס- נראה שהמשלחת הקודמת מעולם לא הצליחה להיכנס אל תוך העמק.

הדלת נפתחת וחושפת מחזה מרהיב של עמק הלחישות שטוף השמש, בניניו עומדים שלמים, יד אדם לא נגעה בהם במשך מאות שנים. בעודם יוצאים אל האוויר הפתוח, קיילי מתחילה לשמוע קולות לחישה.

Dell'oreficeria antica 67

החבורה וחברי המשלחת יורדים מהדלת אל העמק. לפניהם נפרסת שדרה רחבה, המוקפת משני צדדיה בפסלים מרשימים המציגים דמויות בתנוחות שונות, מניפות חרבות ומוטות. משני צידי השדרה מספר בנינים קטנים, ובקצה השדרה בניין אדיר מימדים, גבוה יותר מכל האחרים.

אריאנה רומן חילקה פקודות לאנשי המשלחת להתפזר בעמק ולהתחיל לתעד כל מציאה, והם התפרסו לאורכו ולרוחבו. קיילי, בליווי ליקטאר ואריאנה עצמה, התקדמה לכיוון הבניין המרכזי בעמק.

לואי ובלדין בחרו לבדוק את אחד הבניינים הקטנים יותר. במשנה זהירות, לואי בדק את הדלת למלכודות- אך לא מצא דבר. הוא פתח את הדלת, שהחליקה בדממה הצידה וחשפה את פנים הבניין. כאשר לואי עבר במפתן הדלת, הוא הרגיש עקצוץ בעורו ולאחר מכן ירידה של מספר מעלות יחסית לאוויר בחוץ. לפניו מילאו את חלל החדר שורות שורות של מדפים ועליהם כרכים שונים. לואי איבד עניין במהרה, בעוד בלדין לקח את אחד הספרים לעיון. הוא מצא איור שמשך את תשומת ליבו, קרע את העמוד מהספר וזרק אותו לרצפה.

שני החברים המשיכו לבניין הבא. לואי בחן שום את מנגנון הדלת, והפעם גילה איזשהו קשר בין הדלתות בבניינים השונים, אך שום דבר חשוד בפתיחת הדלת. גם בכניסה לבניין הזה הייתה תחושה דומה. לואי מצא בחלל החדר מספר שולחנות, סביבם נמצאים כלים ומכשירים שונים, חלקם משמשים- לדעתו של לואי- לקשירה וחיזוק של עצמים. בקצה החדר מצא לואי מספר ארגזים שהכילו חישוקו ותיבות מתכת, כפי שהחבורה כבר הכירה בעבר.

קיילי ואריאנה בוחנות את הכניסה למבנה הגדול, אך אריאנה לא מוצאת שום דבר חשוד. קיילי משתמשת בכדור המתכת כדי לפתוח את דלתות המבנה, שמחליקות הצידה בדממה, עם פרץ של אוויר קר. גם בכניסה למבנה הזאת יש ירידה בטמפרטורה. לפניהם מופיע מחזה מוזר: חלל עצום בגודלו, הנמשך עד לקצה גבוהו של הבניין, שעל קירותיו תלויים מאות- אולי אלפים- של ארונות זכוכית, ובכל ארון דמות אדם- דומים לזקיפים הלבנים בהם החבורה נלחמה בלילה הקודם.

כשלואי ובלדין יוצאים מהבניין השני, בלדין מריח ניחוחות בשר טעימים, והוא נותן לאף ללכת במקומו. הם מוצאים קן ובוא שוכן גריפון, הגדול יותר מפי שניים מהאחד בו החבורה נלחמה ביום הקודם. לואי מתחמק מהמקום חרישית והולך להזעיק עזרה, בזמן שבלדין נשאר במקומו ומנסה להתחבא כמיטב יכולתו מהיצור, שמנשנש בשעה זאת את אחד מאנשי המשלחת שטיילו בעמק ולא הקדישו מספיק תשומת לב לסביבתם.

לואי מגיע בריצה לבניין המרכזי ומזעיק את קיילי- ומונטריאן, שבינתיים הצטרף אליה. למשמע הדברים אריאנה יוצאת במהירות לבדוק את מצב אנשיה. קיילי ומונטריאן מצטרפים ללואי ופונים לעברו של קן הגריפון, בזמן שליקטאר נשאר בבניין ומתקדם לעבר גרם המדרגות הסלילי שמצאו בבניין.

הגריפון מסיים את ארוכתו ושואג בקול רם, שנשמע בכל העמק. בלדין מנסה להסיח את דעתו ע"י חליפת מגף וגרב, וזריקתם לצידו השני של הקן- הוא רק שכח שהגריפון מסוגל להתחקות אחרי הריח, ומוצא את הגמד החבוי. בדיוק בזמן בשביל שאר החבורה להגיע לעזרתו. קיילי מיד מטילה קליעי קסם לעבר הגריפון, לואי מטיל במיומנות רבה סכין בזמן שמונטריאן מקסים את אחד מחיציו ומשלח אותו- שניהם פוגעים במטרה וגורמים לפציעה.

בלדין קורא תיגר על הגריפון, שלא מתרשם במיוחד אך מחליט שהגמד מתאים בדיוק להיות ארוחתו הבאה. הברברי מסתער, הישאר אל תוך מקורו הפעור של הגריפון, שמנער היטב וזורק אותו הצידה, פוצע אותו בצורה קשה. עכשיו כשבלדין כבר לא נמצא בטווח סכנה, קיילי משגרת כדור אש, שפוגע ישירות בגריפון, מתפוצץ ומבעיר את סביבתו. הגריפון, פצוע ועולה בלהבות, מיילל ומתגלגל על האדמה בכאבים. מונטריאן מסיים את יסוריו של היצור עם חץ אחרון.

כשהסכנה חלפה, לואי מראה לקיילי את הספריה. היא בוחנת במהרה את הספרים ולוקחת את זה שהיה זרוק לרצפה, לפני שממהרת חזרה לבניין המרכזי. מונטריאן מנסה לעזור לבלדין להתמודד עם כאב פציעותיו- הגמד מנסה להסתיר את מלוא חומרת הפציעה. אריאנה מגיעה גם היא לאחר שהקרב הסתיים. היא מכינה את אנשי המשלחת לבצר הכניסה לעמק, משום שצבא הארורים בטוח יצליח לפרוץ בקרוב את הפתח. לואי נשאר מאחור ועוזר למשלחת על ידי מלכוד הפתח.

קיילי, מונטריאן ובלדין נכנסים חזרה לבניין המרכזי, בחיפוש אחר ליקטאר. קיילי יורדת במדרגות הסליליות ומגלה חלל דומה מתחת לקרקע, רק שבמקום ארונות זכוכית לאורך הקירות, ישנם תאים ובהם תיבות מתכת- ממש כמו זאת שאצלה בתיק. כשהיא יורדת למטה, הלחישות ששמעה עם הכניסה לעמק מתחזקות, הופכות לצעקות של ממש. היא קוראת למונטריאן ובלדין שמגיעים למטה גם הם. בקצה החדר הם רואים מסדרון שמוביל למקום אחר, והם שומעים בו נקישות. שלושתם מתקדמים במסדרון ונכנסים לחדר בקצהו.

הם רואים את ליקטאר, מהלך הלוך ושוב לרוחב החדר ומקיש בעקוביו. חרבו שלופה בידו, הפעם הראשונה שבני החבורה ראו אותה מחוץ לנדן- הלהב כהה, כמעט שחור, ומעוקל. האורות בחדר מרצדים עליה כמו גלים על מים.
ואז הם רואים את מה שנמצא מאחוריו: מיכל זכוכית ענקי, הממלא כמעט את כל חלל החדר מהרצפה לתקרה. ובתוכו, יצור מפלצתי כמוהו לא ראו מעולם. צורתו הכללית כמעט אנושית, אולי כמו גורילה ענקית; אך יש לו מספר זרועות, ומספר עיניים. עורו מעוסה קשקשים ולא פרווה, שיוצרים תבניות גיאומטריות בצבעים עזים.

Bookmark the permalink.

השאר תגובה