רשומות ליל הנצח (חלק 11): אדמה חרוכה

ליל הנצח היא מערכת ואנור שבועית הנערכת בכתיבה בצ'אט, בהנחיית אביב מנוח ובהשתתפות ארבעה שחקנים. המערכה עוקבת אחר מעלילי מהגרים מהיבשת במזרחית שהגיעו לצפון במטרה להתחיל את חייהם מחדש, ומסתבכים במזימות ומאבקי הכוח בנמל האורקי פולהארפן. מפגשים 1-6; מפגשים 7-8; מפגשים 9-10; מפגשים 11-12. מפגשים 13-14. מפגשים 15-16, מפגש 17, מפגשים 18-19, מפגשים 20-21, מפגש 22.

החלק הנוכחי מספר על מפגשים 23-24.

החבורה נמצאת בביתם של אורזול ואיקלור לאזגר בקולצ'ת, לאחר שהצליחו להבריח את אורזול חזרה לתוך העיר בזכות הסוואתו המתוחכמת של לואי. לאחר האיחוד של בני הזוג ולפני שכולם מתפנים לשנת לילה לפני היום הגדול המחכה להם, הם דנים במצב העניינים בקולצ'ת. איקלור מסביר לבלדין מעט המרטוריקה האנטי-כשפית אשר שימשה את ילדי השקיעה כשהצליחו לזכות בבחירות בעיר, וקיילי נזכרת בפרטים מלימודיה שטיעונים דומים שימשו את פלג האלפים שהיו בעלי הברית של קיסרות נארה לפי כ-600 שנים.

בבוקר המחרת, כולם מתעוררים לארוחת בוקר בבית לאזגר. אורזול ואיקלור במצב רוח טוב ביותר. סביב שולחן האוכל, דנים כיצד לשנע את חומרי המחקר מהאוניברסיטה ולהבריחם מחוץ לעיר כך שאורזול ומי מצוותה שיבחר להצטרף אליהם, יוכלו להמשיך את העבודה בפולהארפן ואולי לשפוך אור על המתרחש בחודש האחרון באזור.
לאחר האוכל, קיילי ומונטריאן יוצאים לרציפים לחפש מטען בדים בזמן שלואי יוצא לרכוש עגלה. הוא מוצא אחת באיכות טובה, גם אם יקרה במעט, ומגיע לרציפים לאסוף את המטען שרכשו חבריו- דווקא במחיר סביר ביותר.
באותו הזמן, בלדין חזר לאכסניית זנב הפוני לאסוף את הסוסים איתם הגיעו לעיר. כולם מתאספים חזרה בבית לאזגר.

אורזול מסתתרת על העגלה בין גלילי הבדים ושאר הציוד, ואיקלור מתחזה לשומר המגן על השיירה, חמוש באלה גדולה. מוניטריאן מנהל שיחה קצרה עם החמור ומנווט אותו לאוניברסיטה.
הם מתקדמים במעלה הרחובות ללא הפרעות מיוחדות. יש פטרולים פה ושם אבל לא משהו יוצא דופן. ככל שמתרחקים מהרציפים הבנייה פחות צפופה, הבניינים גדולים יותר. ובקצה העיר, בצמוד לחומות, נצבים ארבעה בניינים גדולים במיוחד, בנויים כולם מאבן שחורה שלא ראיתם במקום אחר בעיר, ומכוסים בצמחייה מטפסת. הם מוקפים בגנים מטופחים, בהם מפוזרים פסלים ויצירות אמנות.

אורזול מנחה את מונטריאן לכיוון בניין המחלקה לארכיאולוגיה. כשהחבורה מגיעה לשם, הם נתקלים בשמירה בכניסה. לואי מיד חוזר לתפקיד הסוחר הממולח, ומספר לשומרים שיש להם משלוח בדים עבור המחלקה. אחד השומרים נכנס פנימה וחוזר עם בן אנוש מבולגן למראה- מר יובל. קיילי ניגשת אל האיש ומתחילה לשוחח איתו בנעימים. האיש מבולבל בתחילה, כך בסתר קיילי מטילה לחש הקסמת אדם- כעת מר יובל בטוח שהיא חברה טובה, והוא פונה אליה בנעימים.

בעזרתו של מר יובל, החבורה מובלת לצידו האחר של בניין הארכיאולוגיה בו יש רציף טעינה המיועד לציוד שהחוקרים מוציאים ומכניסים מהבניין. יובל, שעדין חושב שמדובר בצוות סוחרים, פונה לקרוא לאיש האחזקה של המחלקה, קוברט, ומזמין את קיילי להתלוות אליו. כשהוא פונה להיכנס פנימה אורזול חושפת את עצמה ופונה אליו בשם רוברט. הוא מופתע לראותה. היא ושאר החבורה מסבירים לו על המצב, ולאחר מחשבה הוא מצטרף אליהם לחדר הארכיון בו שמורים חומרי המחקר.

הם מגיעים לארכיון, שרוברט יובל פותח עם צרור המפתחות שלו ואז מסמן להם באיזה מהמדפים נמצא הציוד הדרוש להם. מונטריאן שולח את ליי לעמוד על המשמר בקצה המסדרון- וטוב שעשה כך, כי כמה דקות לאחר מכן היא מבחינה בפטרול של שומרים. מר יובל יוצא לשוחח עימם- הוא מסביר להם שהוא צריך לקחת כמה דברים למעבדה שבקומות העליונות, ורומז להם ללכת לשאול מישהו בשם אקרוס לאישור- אך הם מתרצים מהתשובה, וממשיכים בדרכה.

עם סיום איסוף הציוד, מר יובל נזכר לראשונה בשמה של קיילי- היא שלחה מכתב לאורזול שבועיים קודם לכן, והוא שלח לה תשובה כשאורזול הייתה במחנה המעצר. עד כה היה רוברט תחת הרושם שקיילי היא חוקרת מלומדת בלבד, ופתאום הסתבר לו שהיא חלק בחבורה ששחררה את האסירים. אבל השאלות האלו נשארות לזמן מאוחר יותר.

הם יצאו מהאוניברסיטה, העגלה מלאה בחומרי המחקר מוסתרים מתחת למטען בדים, יחד עם אורזול. איקלור ממשיך לשמש כשומר ראש, חמוש באלה כבדה ואליהם מתלווה רוברט יובל, עוזר המחקר שהחליט לברוח מהעיר יחד איתם.

קיילי לוריין ובלדין עשו את דרכם לעבר הרציפים כדי ליצור הסחת דעת שתאפשר לכל השאר לברוח דרך שערי העיר עם מינימום סיבוכים. בלדין נושא עימו אבטיח שלקח מאחד הדוכנים בדרך. קיילי חיפשה איזושהי ספינה עם סממנים של ילדי השקיעה או השן השחורה, האנשים שחטפו של החשודים בעיסוק בקסם- היא לא רצתה לפגוע סתם בחפים מפגע. לבסוף, היא איתרה ספינה ישנה ובלויה שעגנה בקצה הרציפים, אליה נכנסים ויוצאים כל הזמן אנשים שהחבורה זיהתה שאינם חלק מהמשמר הרשמי של קולצ'ת- אלא שייכים לכוח תגבור, הנאמן לילדי השקיעה.

קיילי מקמה את עצמה בקהל בסמוך לספינה, ובחשאי, הטילה כדור אש שפגע בספינה. לצערה, הספינה לא רק החלה לעלות בלהבות- המטען שהיה בה התפוצץ באופן אלים, מפזר ערפל סגול בלתי מזוהה ברחבי הרציפים. כמעט מידע, נשמעו פעמוני אזעקה ושומרים מכל העיר החלו להגיע לרציפים. קיילי ובלדין החלו לרוץ יחד עם הקהל, מנסים להילמלט מבלי שיבחינו בהם, אך נתקלו בכוח גדול של שומרים שלא תהיה להם ברירה לעבור דרכו, או לחזור לאחור אל תוך הערפל הסגול- ובלדין, בהיותו בלדין, בחר לעבור דרכם. הוא התקיל שניים מהשומרים, יוצר פרצה דרכה קיילי ואחרים מהקהל יכולים לברוח דרכה.

השומרים, חלקם מכוח התגבור, החליטו שעליהם לזמן את אקרוס- מישהו עליו החבורה רק שמעה בחצי אוזן באוניברסיטה. אחד השומרים שולף משהו שנראה כמו כדור מתכת וזורק אותו על האדמה. הכדור נפתח והופך לדיסקית שטוחה ברדיוס של כחצי מתאר, במרכזה אבן חן גדולה. שומר אחר דופק על אבן החן, שמתחילה לזרוח- ואז מופיע הבזק, כאילו ברק פגע באדמה. בלדין מסתובב כדי להסתכל, אבל עדיין תוך כדי ריצה הרחק, לעבר השער. הוא מבוהל, אבל הוא גם סקרן.

כשפוחת האור, בלדין רואה דמות עומדת על הדיסקית. היא במבנה ומימדים של גמד, אבל קשה לו לזהות בדיוק מעבר לשריון- היא לבושה חליפת שריון מלאה, מלוטשת בצורה בלתי רגילה, ומכילה אבני חן בנקודות שונות שלה. במקום של העיניים בקסדה, יש עדשות מלוטשות. הדמות מחזיקה נשק מוט מעוצב. בלדין מזהה בחטף שמדובר כנראה ביצירה טכנומאגית, אולי גולם מלחמה, אבל ממשיך לרוץ ולא נשאר לצפות מספיק זמן בשביל לזהות יותר מזה. תוך כדי הריצה הוא מקשקש לקיילי כמה נדירים המכשירים האלה וילדי השקיעה גנבים ששדדו את כספות קנטרה כדי להשיג אותם.

אקרוס, החובש קסדה עם עדשות טכנומאגיות, מזהה שיש מישהו המשתמש בקסם בקהל ושולח את השומרים לרדוף אחריו. קיילי מטילה משרת נסתר כדי לתפוס במטה של אקרוס ולעכב אותו, ואילו בלדין, כדי לעקב את השומרים עצמם, מטיל בעוצמה את האבטיח שבידו, שפוגע בדיוק בחזה של אחד השומרים ומתפוצץ, מעיף את השומר לאחור, על שומר אחר.

באותו הזמן, מונטריאן ולואי מנצלים את ההזדמנות שהשער נשאר כמעט ללא שמירה ומתקדמים ליציאה. השומר הבודד מנסה לעצור אותם, אך מונטריאן גורם לחמור המוביל את העגלה להשתגע, כדי לעבור על פני השומר- שנראה מפוחד אומנם, אך שומר על עמדת, שולף את החרב ופוצע את החמור. מונטריאן ולואי מזנקים קדימה ותוקפים את השומרים. ליי הבזה נשלחת לתקוף את השומר שעל המגדל. שני ההרפתקנים מפספסים את התקפותיהם הראשונות- לואי חוטף חץ בכתפו, והשומר שעל המגדל מצליח לדקור בחנית את ליי, שנפצעת בכתפה. או אז משגר מונטריאן שני חצים שפוגעים בשומרים ומוציאים אותם מכלל פעולה.

ואז, חומות העיר רועדות מקול דיבור שמהדהד ברחבי העיר- קולו של אקרוס, שצועק "מכשפה!" הבזק של אור, לאחריו העתק נוסף של אקרוס מופיע לפני קיילי, בעוד אקרוס הראשון ושאר השומרים סוגרים מאחוריהם. ארקוס מדבר, ושוב הקול שלו כמו בוקע מכל העיר יחד, "אני לא יודע איך הצלחת להסתנן לעיר שלנו, מכשפה. אבל את לא תיהי סכנה לשלום הציבור יותר לעולם." השומרים זורקים כדוריות זכוכית מלאות בעשן על קיילי, ששואפת את החומר הרעיל ומרגישה כאילו כלי הדם שלה עולים באש.

קיילי יוצרת כדור אש ומרגישה את כלי הדם בכל גופה עולים באש. היא משגרת את הכדור ומוציאה צרחה של כאב. כדור האש טס לעברו של הארקוס השני, אך חולף דרכו. והיא מבינה שמדובר בבבואת ראי. הוא פוגע בבניין שלפניהם ומתפוצץ. אקרוס מצליח לשחרר את המטה שלו מהמשרת הבלתי נראה, ומפנה אותו אליהם. ראש המטה נפתח וחוסף אבן בדולח, שבוערת באור – הוא יורה קליע של אנרגיה טהורה על בלדין.

בלדין, הגיבור, שהבין שהאקרוס השני הוא בבואת ראי והוא אינו מפחד מפניו- הוא לא רוצה שקיילי תפגע- עומד בפני קליע האנרגיה וחוטף אותו ישירות בחזה. ואז עולה בו זיכרון… הוא נמצא בחדר שמתחת לאחוזה סקארזאר, עם באר של נוזל מוזר. והוא מחליט לטעום מהנוזל. ממש קצת על הלשון. הנוזל- אלקסיום- גורם לו לרואת לרגע את כל הקסם שבחדר.
עכשיו, שאריות האלקסיום שעדין במחזור הדם של בלדין, מתלקחות. וכשקליע האנרגיה פוגע בו, הכוחות המנוגדים נפגשים. גל הדף שמקורו בבלדין נע לכל הכיוונים. בבואת הראי של אקרוס מתבטלת. אקרוס עצמו מועף ונופל אל האדמה, השריון שלו מחוסר אנרגיה ולא מסוגל לשאת אותו יותר. שאר האנשים שסביבו סובלים מבחילה נוראית.
מלבד קיילי, שנראה שגל ההדף היה בדיוק מה שהייתה צריכה כדי לנקות את גופה מהרעל. קיילי עוצרת רגע ובוהה בבלדין, מרגישה רק בקצות תודעתה שהכאב בעורקים שלה, ממנו ניסתה להתעלם, נעלם לחלוטין.

קיילי ובלדין רצים. הם מגיעים לשער שמונטריאן ולואי עברו בו דקות ספורות קודם לכן, מבחינים בחטף בשומר המדמם על הרצפה. כולם חצו את הגשר שעל הנהר, אל החורש שבצידו השני. במרחק, הם רואים חלק מהקולצ'ת עולה באש. עמוד עשן שחור וסמיך ממלא את האוויר, עם טיפה גוונים סגולים בקצוותיו.

אחרי שלושה ימים בדרכים הם מגיעים חזרה לפולהארפן. מזג האוויר כבר קריר. הקיץ נגמר והסתיו מתחיל. לואי, הרוכב בראש השיירה, עובר בשער- אך נעצר על ידי שוטרים, "לואי לין, אתה תחת מעצר בפקודת מועצת המטבע. באשמת הפרת הסדר הציבורי וקונספירציה לגרימת חבלה. אתה זכאי לקבלת ייצוג משפטי בפני הטריביונל. וכך גם קיילי לוריין". שני ההרפתקנים לא מתנגדים, ומובלים בשקט בידי השוטרים לכרכרה, המסיעה אותם אל מטה המשטרה…

Decorative text divider 5

במקום אחר, בחדר אבן רחב ידים, לימאד ואריאנה רומן עומדים מעל שולחן עליו פרוסה מפה של גרפאונדבור ומדינות השופטים. הבזק ברק נראה ברקע, ואליהם מצטרפת דמותו המשוריינת של אקרוס. כשהוא מגיע לשולחן, הוא מסיר ב'קליק' חזק את הקסדה ומניח אותה על השולחן. מתחת לקסדה מתגלות פניו המזוקנות של גמד מזדקן, שיערו כמעט שיבה לחלוטין. במקום עין שמאל, משובצת בארובה אבן ספיר מלוטשת.
"החברים שלך עושים לנו בעיות," אומר אקרוס, לוקח נעץ מצד הלוח ומסמן את קולצ'ת, "המבצע שלנו בעיר חוסל. אבדנו כמעט את כל המלאי והשן השחורה איבדו שליטה על המכרה."
"זה בסדר" משיב לימאד בפנים חתומות, "הוצאנו כבר את כל הנכסים מקולצ'ת. כל השאר היה בעיקר למראית עין."
ואז, נשמע פיצוץ עז.

Decoline01

קיילי ולואי ממתינים בחדר המעצר שבמטה המשטרה. כחצי שעה לאחר שהובאו לשם, הדלת נפתחת ודרכה נכנסים גאבורז סקארזאר והחצרן זוואלד. גאבורז מסביר שצו המעצר היה הכרחי, כיוון שבפעם האחרונה שהחבורה הסכימה לעזור למועצת המטבע הם ברחו מהעיר מיד לאחר שחשפו בפני אנשיו של סקארזאר את המקור לבעיית הגופות המהלכות- והמועצה לא יכולה לתת להם להתחמק שוב פעם.
למזלם של כולם, קיילי יודעת שבידי אורזול יש את הפתרון לסיום בעיית הגופות. והגברת לאזגר נמצאת שלמה ובטוחה עם שאר בני החבורה, בוילת הויאנסנו.

Bookmark the permalink.

השאר תגובה